תאונת דרכים בדרך לעבודה

 

תאונת דרכים תיחשב כתאונת עבודה אם אירעה תוך כדי נסיעתו של המבוטח לעבודה מביתו, מן העבודה לביתו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו אירעה תאונת דרכים.
לאחר תאונת הדרכים יש למלא טופס 250 (טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה) חתום בידי המעביד. עצמאי ימלא טופס ב.ל 283 .
במקביל יש לפעול אל מול המשטרה , להעברת הודעה בדבר התאונה כדי לקבל אישור משטרה וכן למלא טפסים לקבלת דמי פגיעה – וזאת במקרה ומבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו נזק גוף שבגללו אינו מסוגל לעבוד ואף לא בעבודה מתאימה אחרת,ישלם לו המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
דמי פגיעה ישולמו לנפגע בעד שלושה עשר שבועות
דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח בשלושת החודשים שלפני התאונה, אך לא יותר מ- 75%.
בתום 91 ימי דמי הפגיעה עבורם שולמו לנפגע 75% משכרו, ובמידה והנפגע שעקב הפגיעה בעבודה/תאונת הדרכים נפגע כושרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה, ימלא הנפגע טופס לקביעת דרגת נכות עקב פגיעה בעבודה, יעבור ועדה רפואית שם רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות דרגת נכות לנפגע- וזאת אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.
באם נקבעה נכות זמנית גבוהה מעבר ל- 91 יום ניתן לפעול באמצעות תקנה 18 כדי לבקש מביטוח לאומי להגדיל את הנכות ל- 100% וזאת בהכרת הנפגע כנכה נזקק ולהמשיך לקבל 75% מהשכר למשך 4 חודשים נוספים.
למעשה במצב של נכות זמנית גבוהה ניתן לקבל 75% מהשכר עובר לתאונה משך 7 חודשים.
בתום הועדה תקבע לנפגע נכות צמיתה, ועליה יקבל גמלה חד פעמית, בנכויות החל מ- 9-19% נכות .
באם נקבעה לנפגע דרגת נכות יציבה שהיא 20% ומעלה – יקבל הנפגע קצבה חודשית; הועדה הרפואית יכולה לקבוע גם "דרגה נכות שאינה יציבה."
לאחר קביעת נכות צמיתה יש אפשרות להגדלתה באמצעות תקנה 15 אשר בוחנת את ההשפעה של הנכות על התפקוד , באמצעות תקנה זו יש אפשרות להגדלת הנכות ב- 50% , אם למשך נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 20% ניתן להגדילה עד 30%.
יצוין כי לא ניתן לעבור ממענק נכות לקצבה באמצעות תקנה 15.
כמו כן באם הנפגע בעל יכולת הכנסה טובה יש אפשרות בידו לבצע היוון של הקצבאות ולקבל סכום גבוהה ובדרך זו להקטין את הקצבה, יובהר כי המוסד לביטוח לאומי מאפשר היוון רק במקרים בהם יווכח כי קיימת יכולת גבוהה לנכה אף ללא הגמלה ואין בקבלת הכספים כדי לסכן את מקור מחייתו.
בתום הליך קביעת דרגת הנכות מול המוסד לביטוח לאומי, ובמידה ומדובר בתאונת דרכים והנפגע תבע גם את חברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח חובה,
ובמידה ונקבעה דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה את חברת הביטוח. אך חשוב לזכור כי אין כפל תשלומים.
סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע את הנסיבות שבהן תשמש דרגת נכות שנקבעה על-פי כל דין כדרגת נכות מחייבת גם בתביעה לפי החוק האמור, אינו מטיל חובה לפנות בתביעה לקביעת נכות על-פי כל דין, אלא רק מה התוצאה כשקיימת קביעה כזו לפני שמיעת הראיות בתביעה
לאור האמור ניתן ללמוד כי אין כל צורך בחיפזון וכי מדובר בהליכים בעלי קשרי גומלין מובהקים כך שאין כל טעם לפנות למבטחת בשלב ראשוני מלבד באם קיים צורך לקבלת מקדמה שגם היא בסופו של יום תקוזז מסך הנזק שייפסק.
יודגש ככל שהנפגע יחליט שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי בית המשפט יבצע קיזוז רעיוני בהתאם לנכות שנקבעה כך שאין כל טעם לפסוח על ההליכים במוסד לביטוח לאומי בייחוד כשיש סיכון לנכות גבוהה.