שימוש מושכל בסעיפי פטור ממס שבח

 

כאשר מתבצעת מכירת דירה, המוכר אמור לשלם מס שבח, מס שבח הוא מס עקיף
החל על מוכר דירה במקרה שקיים הפרש בין מחיר המכירה למחיר הרכישה.
היינו רווח, איך לא ל"שרוף" פטור למוכר?
קודם לבדוק אם העסקה היא עסקת הפסד. לשאול את המוכר בכמה רכש
את הדירה ולהשוות למחיר המכירה, היה והעסקה עסקת הפסד אין צורך בכלל
לגשת לרשימת הפטורים המצויים בחוק מס שבח מקרקעין .
לא פעם נתקלתי במצב בו נעשה שימוש מיותר בסעיף פטור מבלי שיהיה צורך בכך, למותר לציין כי מצב זה יש בו כדי רשלנות עו"ד  בביצוע העסקא.
במידה והרוויח, ולאחר חישוב המס נמוך ביותר, מאות שקלים בודדות, גם
אז רצוי לשלם מס שבח ולא ל"שרוף" פטור, כך אותו מוכר יכול לבצע עסקה
נוספת בלי להמתין ארבע שנים לביצוע עסקה נוספת במקרקעין.
יש גם לבדוק אם קיבל את הדירה בירושה, היה והדירה התקבלה בירושה
אזי סעיף הפטור של דירה שהתקבלה בהורשה אינו נכנס למניין
הפטורים וזה לא נקרא מכירה, במיוחד אם קיבל המוכר 1/4 דירה.
אם הדירה לא נתקבלה בירושה, לא במתנה וקיים עליה רווח
גבוה, אזי יש לגשת לבחינת הזכאות לפטור ממס שבח לגבי דירת
מגורים, קודם כל יש לבדוק שאכן מדובר ב"דירת מגורים מזכה" היינו
שזו דירה הראויה למגורים עם שירותים ומקלחת ולא משמשת
למסחר, משרד או כל שימוש אחר, לאחר מכן יש לבדוק אם בבעלות
הלקוח מספר דירות והאם מכר דירה בארבע שנים שקדמו למכירה זו ,
אם לא מכר בארבע שנים שקדמו למכירה זו וברשותו מספר דירות יוכל
להשתמש בסעיף הפטור המתאים (49 ב 1 לחוק מס שבח מקרקעין)
למחרת היום יוכל למכור את דירתו הנוספת על פי סעיף (49 ב 2)
לחוק, היה וזו דירתו היחידה, ולא מכר דירה בארבע שנים האחרונות ניתן
גם להשתמש בסעיף( 49 ב 1) ולא לגשת ישירות לסעיף( 49 ב2).
קיימת רשימת פטורים ארוכה בחוק מס שבח, אולם השימוש בשני
סעיפי הפטור המצוינים לעיל נפוץ ביותר, רצוי להשתמש בזהירות
לפני השימוש בכל סעיף על מנת לא לחסום בפני המוכר ביצוע
עסקאות עתידיות.