נכה נזקק עצמאי

 

תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "דרגת נכות לנכה נזקק" קובעת כדלקמן:
"(א) בתקנה זו -
"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;
"נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות......"
מטרתה של תקנה 18א' הינה להעניק סיוע כלכלי לנפגע אשר נקבעה לו נכות זמנית בשל פגיעתו, (ע"י תשלום גמלה בשיעור 100% לתקופה של עד 4 חודשים) במקרה בו נקבע כי עקב הפגיעה בעבודה אין לו סיכוי סביר למצוא עבודה כלשהי ואף אין לו בפועל הכנסה מהתעסקות.
במקרים רבים של עצמאיים אשר נקבעה להם נכות זמנית גבוהה אך העסק ממשיך לפעול כמעט באופן אבסולטי שהמלל דוחה את התביעה.
במקרים מעין אלו הסיכויים נמוכים בהגשת ערר, אך יש לבחון את מקור ההכנסה ומתי הופקה , אין כל רלבנטיות למועד כניסת הכספים בפועל.
יובהר כי עסק מניב ומצליח משמש מקור הכנסה ולכן אין להכיר בעצמאי במצב שכזה כנכה נזקק שכן יש הכנסות בפועל.
הסימנטיקה אשר הועלתה לפניי במקרים רבים כי מדובר בנכה נזקק ולא בעסק נזקק לא תוסיף שכן עצמאי והעסק חד הם.
הסמכות לקבוע אם נפגע עבודה עונה להגדרת "נכה נזקק" נתונה לועדת הרשות, יחד עם זאת, החלטתה של ועדת הרשות הינה החלטה מנהלית של גוף "מעין שיפוטי" והיא נתונה לביקורת שיפוטית של בית הדין האזורי לעבודה.
מטרת התקנה הינה להעניק לנכה אשר לא יכול לשוב ולהשתלב במעגל העבודה המשך מקור פרנסה עד לחזרתו לכושר תעסוקתי.
בעת קבלת ההחלטה על ועדת הרשות לשקול הן שיקולים תעסוקתיים הרלוונטים לנפגע העומד בפניה, והן שיקולים רפואיים, הנובעים מהפגיעה. בין השיקולים התעסוקתיים, על ועדת הרשות לבחון את ניסיונו התעסוקתי של הנפגע, את עיסוקיו הקודמים של הנפגע, את השכלתו הפורמלית והבלתי פורמלית, את מצב התעסוקה בשוק, את גילו, כושרו הגופני וכדו'. בין השיקולים הרפואיים על ועדת הרשות לבחון את החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה את נכותו, וכן מסמכים רפואיים נוספים מתיקו הרפואי, ובפרט אלה שיש בם התייחסות לכושרו לעבוד (כגון אישורים מרופא תעסוקתי).
על הוועדה לשקול פרמטרים תעסוקתיים רבים לרבות , אופי העבודה , גיל הנפגע , מצב התעסוקה באזור מגוריו של הנפגע ...
על פי ההלכה הפסוקה על ועדת הרשות לנהוג עפ"י כללי המשפט המנהלי, וחלה עליה, בין היתר, החובה לנהל פרוטוקול, לאפשר לנפגע להעלות את טיעוניו בפניה, ולנמק את החלטותיה במספר פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה, קבעו בתי הדין לעבודה כי אי זימונו של הנפגע בפני הוועדה, הינה הפרה של כללי הצדק הטבעי, הפרה של זכות הטיעון, ומהווה פגם משפטי.
יתכנו מקרים בהם הנכות הזמנית הינה מזערית אך יש בה כדי להשפיע קשות על כושרו התעסוקתי של האדם שנפגע, ולכן על וועדת הרשות לשקלל יחדיו הן הצד הרפואי והצד התעסוקתי בהיבט ייחודי כלפי הנפגע הספציפי.