כאב וסבל בתאונת עבודה ובתאונת דרכים

 

אם נפגעתם בתאונת דרכים או בתאונת עבודה, בטח שמעתם את המושג "כאב וסבל". בתביעות נזיקין רבות, מקובל לפסוק לנפגע פיצוי בשל כאב וסבל. מה זה אומר בדיוק? כיצד מחושב הפיצוי?
פיצוי בשל כאב וסבל משמעו פיצוי האדם שנפגע בתאונת עבודה או בתאונת דרכים על הסבל, הכאבים, עוגמת הנפש והצער שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

תאונת עבודה או מחלת מקצוע
ישנם מספר משתנים, אשר ביהמ"ש לוקח אותם בחשבון כאשר הוא פוסק פיצוי בשל ראש נזק של כאב וסבל לאדם שנפגע בתאונת עבודה או שהוכר כחולה במחלת מקצוע:
• גובה הנכות-ככל שהנכות שנקבעה גבוהה יותר, הפיצוי בשל כאב וסבל יהיה גבוה יותר.

• גיל הנפגע-בדרך כלל, כאשר מדובר באדם שנפגע בהיותו צעיר, הפיצויים שביהמ"ש יפסוק יהיו גבוהים יותר, שכן תקופת ה"סבל" שנכונה לו היא ארוכה וממושכת. הנחה זו אינה מוחלטת שכן במקרים רבים פגיעתו של אדם מבוגר מקשה על תפקודו לאין ערוך אל מול אדם צעיר – הנחה זו מבוססת יותר במקרים בהן לא נקבעה נכות, שכן ככל שאדם יותר מבוגר מתבצע קיזוז גדול יותר.

• ימי אשפוז-נפגע שהיה מאושפז ימים ארוכים בשל התאונה, יקבל לרוב פיצויים גבוהים יותר בשל כאב וסבל מאשר נפגע שלא אושפז כלל או שאושפז למשך ימים ספורים בלבד.

• מידת ההפרעה שנגרמה לחיי היום יום- ככל שהפגיעה השאירה חותם רב יותר בחייו של הנפגע על פני כל תקופת התאונה אזי ייפסק זכום גדול יותר כמו כן נבחנת השעת הפגיעה על מעגלים נוספים בחייו של הנפגע.
אם כתוצאה מהפגיעה נגרמה לנפגע נכות אסתטית למשל, אשר מפריעה לו בעבודתו ובתפקוד היומי שלו, הפיצוי בשל כאב וסבל יהיה בדרך כלל גבוה, גם אם לא נגרם לאותו נפגע נזק ממוני שבא לידי ביטוי בהפסד השתכרות.

תאונת דרכים
המחוקק קבע מנגנון ייחודי לחישוב סכום הפיצויים בשל כאב וסבל נפגעי תאונת דרכים. מדובר בחישוב מתמטי, לפיו סכום הפיצויים תלוי בשלושה משתנים:

• שיעור הנכות הרפואית שנקבעה ע"י המומחה הרפואי. על כל אחד מאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו, יינתן פיצוי של אחוז אחד מסכום המקסימום שנקבע בחוק.

• הגיל של הנפגע-כמו בתאונת עבודה, גם כאן יש משמעות לגיל שבו נפגע האדם בתאונה. מעל גיל 30, סכום הפיצוי בשל כאב וסבל יפחת ב- 1% מסכום הפיצוי עבור כל שנה. בהתאם לכך, נפגע בן 50, למשל, יקבל פיצוי מקסימלי בשל כאב וסבל נמוך ב-20% מנפגע בן 30.

• מספר לילות האשפוז-עבור כל לילה של אשפוז, יפסקו שני פרומיל מהסכום המקסימלי בצירוף ריבית והצמדה.

כאשר לא נקבעה לנפגע בתאונת דרכים נכות צמיתה, אלא רק נכות זמנית (למשל: שבר שמתאחה בצורה טובה) ביהמ"ש יכול לפסוק לנפגע פיצוי בשל כאב וסבל לפי שיקול דעתו עד לגובה של 10% מהסכום המקסימלי שהנפגע היה מקבל, אילו הייתה נשארת לו נכות בשיעור של 10%. כך שניתן לומר כי בכל פגיעה בתאונת דרכים שלא הותירה נכות הפיצוי שיכול להיפסק הינו בהתאם לשיקול דעת מקסימאלי קרי : כ- 16,000 ₪ בתוספת הפסדים מוכחים כגון הפסדי שכר, עזרת צד ג' , נסיעות ...
בשונה מתאונת דרכים כשמדובר בתאונת עבודה בית המשפט אינו כבול לנוסחאות ונותן משקל רב יותר לפאן הסובייקטיבי של הכאב וסבל של הנפגע.