התקף לב כתאונת עבודה

 

אוטם שריר הלב יכול להתפתח משך מספר דקות, שעות ואף מספר ימים. אירוע חריג בעבודה עשוי להוות את אותו טריגר(דחף)  הגורם ללחץ דם מוגבר ולהשתחררות קריש דם הסותם את העורק. האירוע החריג, ה"טריגר" בעניינו, אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל תרומתו להופעת האוטם הלבבי (התקף הלב) קטנה. אף על פי כן, יתכנו מקרים בהם לאירוע החריג משקל רב בהופעת האוטם וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה בהתקף לב באותו מועד.
אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל 
הקביעה באם ארע אירוע חריג בעבודה, תתבסס הן על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוח לאומי, חקירות של עדים נוספים ואף על הרישומים באנמנזה הרפואית.

על אף טענה חוזרת ונשנית של מבוטחים כי לא ראו חשיבות לספר בבית החולים על אשר ארע להם בעבודה או לחילופין כי הדברים שסיפרו בבית החולים לא נרשמו ע"י הרופאים, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים כי העובדה שהמבוטח לא סיפר לצוות הרפואי בחדר המיון על כל אירוע חריג בעבודתו, תומכת במסקנה כי לא אירע אירוע כזה, או כי התובע לא ייחס חשיבות לאירוע הנטען  (ראה: דב"ע נו / 0-153 יצחק כהן נ' המל"ל (לא פורסם)).

"חריגות" האירוע נבחנת באופן סוביקטיבי לגבי המבוטח, אך יש להביא ראיות אוביקטיביות התומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע ועוצמתו.  בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם),  כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תחשב כ"אירוע חריג" בדבריו להלן:

"חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרך כלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו, שלא תמיד ישביעוהו נחת.
קיום הרמוניה מושלמת ביחסי העבודה – הוא מטבע הדברים חיזיון בלתי נפרץ, וחיי העבודה רצופים לעיתים מזומנות בתסכול, רגשות קיפוח, התרגזות וכעס, ברמה זו או אחרת. כך למשל אוטם שריר הלב אינו יכול להיות תולדה של מיקרוטראומה, קרי מתח נפשי מצטבר על פני שנים רבות שבכל מצב לחץ ניתן לאתר תאונה שהביאה לתוצאה הסופית. דב"ע לא/5 - 0 [2], בע' 206; ראה גם דב"ע לה/60 - 0 [3], בע' 335.

על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג" במשמעות ההלכה הפסוקה, צריך שיהא לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי לעומת דחק נפשי שיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".
שאלת הקשר הסיבתי
לאחר שנקבע כי למבוטח ארע אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל אשר קדם לאוטם הלבבי, יבחן הביטוח הלאומי את שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב. כפי שהובהר לעיל, אוטם לבבי יקרה אצל אנשים אשר קיימת אצלם היצרות עורקים מוקדמת, ולפיכך ישקול הביטוח הלאומי, בין היתר, אם גורמי הסיכון של אותו אדם השפיעו יותר על פרוץ האוטם מאשר האירוע החריג.
בין גורמי הסיכון האישיים נכללים, עישון כבד, לחץ דם גבוה, כולסטרול "רע" גבוה, ואף תורשה.  אל מול גורמי הסיכון של המבוטח תבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין הופעת האוטם. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי קצר יותר, עולה הסיכוי לקביעת קשר סיבתי בין השניים. יש להוכיח כי  השפעת העבודה גוברת על השפעתם של גורמים אחרים בחייו של המערער, לרבות מצבו הבריאותי.

ככל שהתביעה תאושר, דרגת נכותו של המבוטח תקבע ע"י הוועדות הרפואיות (ראה להלן). מאידך, אם התביעה תדחה ע"י פקיד התביעות בטענה כי לא ארע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב,  יש לבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. ההליכים בבית הדין בתביעות מסוג זה מורכבים,  מסובכים ויש לנהלם רק באמצעות עורך דין מנוסה המומחה בתחום.